אדריכלות זמנית המתקשרת עם קצב החיים שלנו (זמני, דינאמי, גמיש, מהיר)
בעידן הכפר הגלובלי עלה קצב החיים בצורה דרמטית, תוצאה של התפתחויות טכנולוגיות שהופכות מידע, אנשים וחוויות לזמינים יותר. החיים מתנהלים על המסלול המהיר, הסבלנות אבדה והתייעלות היא שם המשחק. כמויות המידע שאנו חשופים אליהן עצומות והן גוררות צורך בגירויים חדשים בלתי פוסקים. אדריכלות זמנית, במובן אורך החיים הקצר שלה, מספקת תשובה לצורך לייצר מקומות ואירועים חד פעמיים המעצימים את חווית השיטוט או השהיה שלנו.
ההתקיימות לזמן מוגבל משאירה זכרון בלבד
אירוע המוגדר כזמני הוא אינו מקום שניתן לחזור אליו, לבחון אותו ממרחק זמן או לחוות את השתנותו. בכדי להיות חלק מהמקום נדרשת השתתפות בתקופת זמן מסוימת, חלון הזדמנויות שנפתח ונסגר. המקום ממשיך להתקיים בזכרון ובחוויה או בטביעה פיזית שמשאיר האירוע באתר. האירוע משנה את המרחב לזמן מסוים, וזהו אינו אותו מרחב כאשר הוא מכיל אירוע אחר.
זמניות מעמידה למבחן את הרלוונטיות של המקום/ אירוע
הגדרתו של מקום כזמני מספקת לו תאריך תפוגה קצר, ברור. קל לשמר את האירוע כרלוונטי ואקטואלי שכן הוא נולד מצורך עכשווי ומתפקד כתגובה מהירה, גם באופי בנייתו וגם באירוע המתקיים בו. לעיתים המקום עונה לצורך לרגע מסוים בלבד, כמו מלחמת גרילה, כזו המעוררת הד רגעי ונעלם.
פתרון המתאים למרחב אורבני צפוף
המרחב הציבורי הוא מרחב של הכלל, מרחב שאין צורך לקבל רשות בכדי להשתמש בו, להכנס אליו או לשהות בו. במרקם אורבני צפוף, יש משמעות גדולה למרחבים הציבוריים כשטחים בהם נוצרות אינטרקציות בין הפרטים. ברקמה שבה אין מקום לבניה חדשה, ובניה חדשה באה על חשבון הריסה של מבנים ישנים יש רלוונטיות רבה למערכת המאפשרת דינמיות בבנית פונקציות משתנות על אותו שטח. הניצול המקסימלי של מרחב מסוים ע"י תחלופת אירועים הוא פתרון ממשי למצוקת צפיפות הולכת וגדלה.
מערכת מודולרית המאפשרת גמישות
המודולריות של המערכת מאפשרת גמישות בשני מישורים. הן בשימוש מחדש במערכת באתרים שונים והן בשימוש מחודש במרכיבי המערכת לייצור פונקציות משתנות. כך, מתאפשר מיחזור של החלקים, שאינם ספציפיים להקמת מקום מסוים, ויכולים לייצר אירועים שונים.
אדריכלות המשמשת את הקהילה
מערכת קהילתית היא מרכיב מהותי ברקמה האורבנית ושימורה טמון בחלקו באירועים המתקיימים עבור הקהילה ועל ידיה. בשכונת בעלי המלאכה לא קיימים מרחבים לרווחת הציבור והפרטים משתמשים במרחב אך אינם לוקחים בו חלק והם אינם מזוהים כקהילה. ביצירת מרחב ציבורי המקיים אירועים שונים נוצרת הזדמנות להפוך את תושבי השכונה לחלק חשוב מהרקמה העירונית לא רק כפרטים המשתמשים במרחב הציבורי לצורך מעבר אלא כציבור משתמשים החווה חוויות משותפות המייצרות שייכות וזהות קהילתית.
